חדושי הר"י מיגאש על שבועות ל״ט ב:ו׳-ט״ו

« חדושי הר"י מיגאש על שבועות ל״ט ע״א חדושי הר"י מיגאש על שבועות מ׳ ע״א »

6 הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן טַרְפוֹן אוֹמֵר: ״שְׁבֻעַת ה׳ תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם״ – מְלַמֵּד שֶׁחָלָה שְׁבוּעָה עַל שְׁנֵיהֶם.

7 וּכְשֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ, אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּךָ וְכוּ׳. לְמָה לִי לְמֵימְרָא לֵיהּ הָכִי? מִשּׁוּם קַנְיָא דְּרָבָא.

8 הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף. אָמַר רַב: כְּפִירַת טַעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: טַעֲנָה עַצְמָהּ שְׁתֵּי כֶּסֶף; אֲפִילּוּ לֹא כָּפַר אֶלָּא בִּפְרוּטָה, וְלֹא הוֹדָה אֶלָּא בִּפְרוּטָה – חַיָּיב.

9 אָמַר רָבָא: דַּיְקָא מַתְנִיתִין כְּוָתֵיהּ דְּרַב, וּקְרָאֵי כְּוָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. דַּיְקָא מַתְנִיתִין כְּוָתֵיהּ דְּרַב – דְּקָתָנֵי הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף וְהַהוֹדָאָה שָׁוֶה פְּרוּטָה, וְאִילּוּ כְּפִירַת טַעֲנָה פְּרוּטָה לָא קָתָנֵי. וּתְנַן נָמֵי הַהוֹדָאָה בִּפְרוּטָה, וְאִילּוּ כְּפִירָה בִּפְרוּטָה לָא קָתָנֵי.

10 וּקְרָאֵי כְּוָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל – דִּכְתִיב: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמוֹר״ – מָה ״כֵּלִים״ שְׁנַיִם, אַף ״כֶּסֶף״ שְׁנַיִם; מָה כֶּסֶף דָּבָר חָשׁוּב, אַף כׇּל דָּבָר חָשׁוּב; וְקָאָמַר רַחֲמָנָא: ״כִּי הוּא זֶה״.

11 וְרַב – הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהוֹדָאָה בְּמִקְצָת הַטַּעֲנָה. וּשְׁמוּאֵל – כְּתִיב ״הוּא״ וּכְתִיב ״זֶה״, דְּאִי כְּפַר בְּמִקְצָת וְאוֹדִי בְּמִקְצָת – חַיָּיב.

12 וְרַב – חַד לְהוֹדָאָה בְּמִקְצָת הַטַּעֲנָה, וְחַד לְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה. וּשְׁמוּאֵל – לָאו מִמֵּילָא שָׁמְעַתְּ מִינֵּיהּ דְּחָסְרָה לַהּ טַעֲנָה?

13 אֶלָּא אָמַר לְךָ רַב: ״כֶּסֶף״ כִּי אֲתָא מֵעִיקָּרָא – לִכְפִירָה הוּא דַּאֲתָא; דְּאִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֵּלִים לִשְׁמוֹר״ – וַאֲנָא אָמֵינָא: מָה כֵּלִים שְׁנַיִם, אַף כֹּל שְׁנַיִם; ״כֶּסֶף״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטַעֲנָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לִכְפִירָה.

14 וּשְׁמוּאֵל אָמַר לָךְ: אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״כֵּלִים״ וְלָא כְּתַב ״כֶּסֶף״, הֲוָה אָמֵינָא: מַאי כֵּלִים שְׁנַיִם, אַף כֹּל שְׁנַיִם – אֲבָל דָּבָר חָשׁוּב לָא בָּעֵינַן; קָא מַשְׁמַע לַן.

15 תְּנַן: ״שְׁתֵּי כֶּסֶף יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא פְּרוּטָה״ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּחָסְרָה לָהּ טַעֲנָה – וּתְיוּבְתָּא דִּשְׁמוּאֵל?

פירוש חדושי הר"י מיגאש על שבועות ל״ט ב:ו׳-ט״ו

6 הא דאמרינן אלא מדסיפא דוקא רישא נמי דוקא לימא תיהוי תיובתא דרב וכו' הכין פירושה כיון דאיתברר לן דהאי דקתני ליטרא זהב יש לי בידך אין לך בידי אלא ליטרא כסף פטור דדוקא קתני ולא שוה קא מקשינן מינה עליה דרב ואמרינן מדסיפא דוקא ולא שוה מכלל דרישא נמי דקתני שתי כסף יש לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה פטור דדוקא הוא וטעמא דדוקא הוא דפטור משום שמה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו הא אלו אמר ליה שוה שתי כסף יש לי בידך אין לך בידי אלא שוה פרוטה חייב שמע מינה דבדהויא טענה עצמה שתי כסף ואע"ג דכפירה לא יש בה שתי כסף מיחייב דאי ס"ד שוה נמי פטור משום דלא הויא כפירה שתי כסף למאי איצטריך מתני' לאשמועינן דוקא לאפטוריה משום דלא הויא הודאה ממין הטענה תיפוק לי דפטור הוא מחמת דלית בה כפירה שתי כסף אלא מדקא פטר ליה משום דלא הויא הודאה ממין טענה שמעינן הא אלו הויא הודאה ממין טענה ואע"ג דלית בה בכפירה שתי כסף מיחייב.

7 ופרקינן כולה מתני' בשוה ובליטרא שאני כלומר מדאפקיה בלשון ליטרא שמעינן דדוקא קתני כמה דאת אמר ליטרא תאנים ליטרא ענבים דדוקא נינהו אבל כולה מתניתן דלא קתני בה ליטרא אלא שתי כסף שוה קתני בלשון שתי כסף שוה משמע שהרי דבר ידוע הוא שדרך העולם אין אומרים דבר זה ליטרא כסף הוא שוה ליטרא זהב הוא שוה אלא כך וכך כסף הוא שוה ולפיכך העמדנו משנתינו דקתני ליטרא דדוקא קתני כמה דאתמר ליטרא תאנים ליטרא ענבים וכולה מתני' דקתני שתי כסף דשוה קתני ואמרינן תדע דכולה מתני' בשוה מדקתני סיפא דינר זהב יש לי בידך אין לך בידי אלא דינר כסף טריסית ופונדיון ופרוטה חייב שהכל מין מטבע אחד הוא אי אמרת בשלמא שוה קתני משום הכי חייב אלא אי אמרת דוקא קתני אמאי חייב דמה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו ואתא רבי אלעזר ואמר לעולם אימא לך דוקא קתני והאי דקאמר דינר זהב יש לי בידך לאו דוקא דינר זהב הוא אלא הכי קאמר מטבעות יש לי בידך בדינר זהב שנמצא שטען עליו גוף מטבעות דוקא ואמר ליה הנתבע אין לך בידי מטבעות בדינר זהב אבל יש לך בידי מטבעות בדינר כסף ומה הן המטבעות טריסית ופונדיון ופרוטה שנמצא שהודה במקצת גוף המטבעות שטענו וכפר במקצתו.

8 ואם תאמר מאי קמ"ל עד השתא לא שמעינן דמודה במקצת חייב הא קמ"ל דפרוטה ממין המטבעות היא כלומר ואף על גב דפרוטה אגב דזוטרא היא לית בה טיבעה אלא חלקה ניהי כמו פולמא אפילו הכי כיון דכספא היא וממון המטבעות מיקריא והודאה ממין הטענה הוא ודייקא נמי דקתני שהכל מין מטבע אחד הוא כלומר ואי ס"ד שוה קתני למה לי למימר שהכל מין מטבע אחד הוא כיון דשוה קאמר מה איכפת לן אי איתיה מין מטבע או לא אלא לאו שמע מינה דדוקא קאמר ולאשמועינן דפרוטה ממין מטבעות היא הוא דאתא והיינו דקתני שהכל מין מטבע אחד הוא.

9 ורב אמר לך לעולם שוה קתני ודקאמרת אי הכי מאי איכפת לן אי איתנהו מטבע חד לא הכי קתני שהכל דין מטבע אחד הוא כלומר כיון דשוה קא טעין עליה הוה ליה כל מאי דאודי ואע"ג דמטבעות אחרות נינהו דין מטבע אחד הוא דלאו דוקא קאמר ליה אלא שוה קאמר ליה כדאמרינן:

10 ור' אלעזר לימא מדסיפא כשמואל מתרץ רישא נמי דקתני שתי כסף יש לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה פטור כשמואל מתרץ ומוקים לה דדוקא קתני דשמעת מינה דלא בעינן כפירת טענה שתי כסף מדאצטריך תנא הכא לאפטורא משום דלא הויא הודאה ממין הטענה דאי לאו הכי מיחייב ואע"ג דהא לית בה בכפירה שתי כסף.

11 ומהדרינן סיפא מתרץ כשמואל רישא אי כרב אי כשמואל פשוטה היא:

12 והלכה כרב דהא תני רבי חייא לסיועיה לרב סלע יש לי בידך אין לך בידי אלא סלע חסר ב' כסף חייב כלומר אין לך בידי אלא סלע פחות שתי כסף חייב מפני שכפר בשתי כסף אבל אם כפר שתי כסף חסר מעה פטור וכו':

13 ושמעינן מינה דלא הוה מודה מקצת הטענה ומתחייב שבועה בנקיטת חפץ אלא עד דטעין עליה בעשרין חבה של כסף ומודה ליה מינייהו בחצי חבה דהיא פרוטה וכפר ליה בעשרין פחות חצי חבה דהיינו חצי זוז אנדלוסי וחבה ומחצה משום דהאי שתי כסף דבעינן בכפירה לאו כסף צורי דהוא רביע שקל הקדש הוא דהיינו דינר דאם כן נמצאת אומר שאינו מתחייב שבועת התורה אלא עד שיכפור בשני דינרין דהיינו מחצית השקל והא ליכא למימר דהא בהדיא קתני דינר זהב יש לי בידך אין לך בידי אלא דינר כסף חייב ואמרינן עלה אי אמרת שוה קתני משום הכי חייב אלמא משקל דינר לעולם מיחייב עלה אלא האי כסף כסף מדינה הוא.

14 וגרסינן בהדיא בפרק האשה נקנית דף י"א בענין כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי וכללא והרי טענה דכתיב כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור ותנן הטענה שתי כסף וכו' מדקא מקשינן הכי שמע מינה דהאי כסף כסף מדינה דהיא כספים תומאניה דאית מינייהו בדינר דהוא כסף צורי שמנה והדינר שמנה ושבעים חבה דהוא משקל דינר מוראבטי הוה ליה כסף מדינה עשר חבה פחות רביע חבה נמצאו שתי כסף עשרין פחות חצי חבה דהיינו חצי זוז שלנו וחבה ומחצה הילכך לא מחייבינן ליה לעולם שבועת התורה מודה במקצת אלא על מאן דמודה בעשרין חבה דהיינו חצי זוז שלנו וחבה ומחצה.

15 וכל שכן אי הויא הודאה וכפירה דטפי מהאי שיעורא אבל מאן דכפר בפחות מחצי זוז שלנו וחבה ומחצה וקא מודה בפחות מחצי חבה דהיינו פרוטה לא מחייבינן ליה שבועת התורה ודוקא לענין מודה במקצת הוא דלא מחייבינן ליה שבועת התורה על כפירת פחות מחצי זוז שלנו וחבה ומחצה משום דכתיב ביה בהדיא כסף ודרשינן ביה אף כסף שנים וקאמר רחמנא כי הוא זה אבל לענין שבועת התורה דהויא מאנפא אחרינא דלאו מודה במקצת כגון שומרין ועד אחד והוא הדין לנשבעין ונוטלין מחייבי' להו שבועת התורה ואפילו אפחות מהאי שיעורא דאמרי'.

« חדושי הר"י מיגאש על שבועות ל״ט ע״א חדושי הר"י מיגאש על שבועות מ׳ ע״א »